-
גוגל -
טכניון
-
חיל האוויר
-
בית חולים מאיר
-
המרכז הלאומי לבקרת מחלות
-
הקומה השנייה -
חיל מודיעין
-
בית חולים שיבא תל השומר -
מכינת הנגב
-
חוגי סיירות -
המינהל לחינוך התיישבותי
מפגשים לקהל הרחב
על הקשר בין סביבה, משבר האקלים והארוחה הבאה שלנו:
אנו ב"חיים וסביבה", ארגון-הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, מציעים מפגשים מקוונים ופרונטליים לקהל הרחב העוסקים בקשר שבין סביבה, בריאות ותזונה. במפגש נכיר את הדרכים שבהן תהליכי ייצור המזון שלנו משפיעים על הסביבה, ונעמוד על הדרכים שבהן כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לתרום למאמץ העולמי להתמודד עם שינוי האקלים והשלכותיו. המפגשים מועברים בין השאר בהשתלמויות לאנשי חינוך, במקומות עבודה, במוסדות להשכלה גבוהה ובמכינות קדם-צבאיות. כמו כן, החל משנת 2023 התכנית אושרה ע"י חיל החינוך והנוער להעברה בבסיסי צה"ל.
המפגש עוסק בנושאים הבאים:
- איך הפך המזון שלנו לאחד הגורמים הקריטיים ביותר לפליטות גזי חממה ולהחרפת שינוי האקלים?
- מה הקשר בין שריפות באמזונס לקציצות שמוכרים בסופרמרקט בישראל?
- מהי "טביעת הרגל המימית" שלנו" – וכמה פעמים צריך להתקלח כדי לבזבז את כמות המים הכרוכים בייצור של בורגר בשרי, בורגר סויה, או צלחת חומוס?
- מה גרם למחיקה של חצי מאוכלוסיית בעלי החיים בים תוך ארבעים שנה, ואיך תעשיית הדיג קשורה לעניין?
- אילו תופעות הובילו את ישראל לראש דירוג צריכת הבשר העולמית, ובמקביל למעצמה של "בשר מתורבת" ומזון מהצומח?
- מהן המלצות התזונה הלאומיות החדשות, וכיצד הן עוזרות במאמץ לבלום את משבר האקלים?
- מה הוביל את האו"ם לאחד כוחות עם ארגוני הסביבה ולהמליץ על הפחתה בייצור ובצריכה של בשר?
- אילו פעולות כל אחד ואחת יכולים לעשות כדי לקדם תזונה מקיימת במשפחה, בעבודה ובמדינה כולה?
- וכמובן: מה אפשר לאכול אם רוצים לבסס את התזונה שלנו על יותר מאכלים ידידותיים לסביבה מהצומח? כולל טיפים לבישול, קנייה ואכילה בחוץ.
*ניתן לשלב במפגש גם הרצאה של תזונאית קלינית, בנושא תזונה ים-תיכונית וטיפים לבישול מהצומח.
אורך המפגש המומלץ: 90 דקות (במקרה הצורך, ניתן לקצר ולערוך מפגש בן 45 דקות).
עזרים דרושים: מחשב, מקרן, רמקולים.