מפגש הכנה חד פעמי לצוות המורים

מפגש המועבר על-ידי תזונאית קלינית ומרצה נוספ/ת מטעם התוכנית. המפגש מתמקד בהשפעות הסביבתיות של ייצור מזון מן החי ומן הצומח, וביתרונות הסביבתיים והבריאותיים של התזונה המומלצת על-ידי משרד הבריאות. ניתן לשלב גם הרחבה בנושא תזונה ים-תיכונית וטיפים לבישול מהצומח.

המפגש יכלול הדגמה של הפעלות כיתתיות בנושא תזונה בת-קיימא ויתן הצעות וכלים פרקטיים ליישום המלצות התזונה במטבח הביתי.

ניתן לקיים את המפגש בזום או בחדר המורים, אורך המפגש המומלץ: 90 דקות.

פירוט הנושאים בהם עוסק המפגש
  • איך הפך המזון שלנו לאחד הגורמים הקריטיים ביותר לפליטות גזי חממה ולהחרפת משבר האקלים?
  • כיצד ניתן ללמד בכיתה אודות ההשפעות הסביבתיות של מזון, ולקדם תזונה בת-קיימא במוסד החינוכי?
  • מה הקשר בין השריפות באמזונס לקציצות שמוכרים בסופרמרקט בישראל?
  • מהי "טביעת הרגל המימית" שלנו" – וכמה פעמים צריך להתקלח כדי לבזבז את כמות המים שכרוכים בייצור של בורגר בשרי, בורגר מסויה, או צלחת חומוס? 
  • מה גרם למחיקה של חצי מאוכלוסיית בעלי החיים בים תוך ארבעים שנה, ואיך תעשיית הדיג קשורה לעניין?
  • אילו תופעות הובילו את ישראל לראש דירוג צריכת הבשר העולמית, ובמקביל למעצמה של "בשר מתורבת" ומזון מהצומח?
  • מהן המלצות התזונה הלאומיות החדשות, וכיצד הן עוזרות במאמץ לבלום את משבר האקלים?
  • מה הוביל את האו"ם לאחד כוחות עם ארגוני הסביבה ולהמליץ על הפחתה בייצור ובצריכה של בשר?
  • אילו פעולות כל אחד ואחת יכולים לעשות כדי לקדם תזונה מקיימת במשפחה, בעבודה ובמדינה כולה?
  • וכמובן: מה אפשר לאכול אם רוצים לבסס את התזונה שלנו על יותר מאכלים ידידותיים לסביבה מהצומח? כולל טיפים לבישול, קנייה ואכילה בחוץ.

השתלמות מקוונת בת 3 מפגשים: אקלים, תזונה ומה שביניהם

אורך כל מפגש: שעתיים.

כמות משתתפים: לפחות 15

המפגשים יתקיימו בזום.

מפגש ראשון: האקלים, המזון שלנו והשיעור הבא

מפגש מבוא, בו נציג את הנושאים הבאים ונדון בסוגיות העולות מהם: איך הפך גידול וייצור המזון שלנו לאחד הגורמים המשמעותיים בפליטות גזי חממה? מה הקשר בין השריפות באמזונס למוצרים שאנו קונים בסופרמרקט? כמה מים וכמה שטח נדרשו כדי לייצר את ארוחת הצהריים שלנו? האם רוב ההשפעה של האוכל שלנו על הסביבה הטבעית מתרחשת לפני שקנינו אותו או דווקא אחרי? לאילו מאכלים יש טביעת רגל גדולה יותר מלאחרים? במקביל, נציג עקרונות פדגוגיים המאפשרים לעסוק בנושא עם תלמידים בגילים שונים, באופנים המעודדים העמקה, אמפתיה, תחושת אחריות ומסוגלות לשינוי.

מפגש שני: פתרונות של תזונה בת-קיימא – בסופרמרקט, במטבח ובכיתה

מפגש המשך, בו נציג כיצד שינויים בדפוסי הייצור והצריכה של המזון שלנו יכולים לפתור או לצמצם את ההשפעה הקריטית של תעשיית המזון על הסביבה, ונדון בדרכים המומלצות לעיסוק בהם בבית הספר. בין הסוגיות במפגש: כיצד שילוב בתפריט של יותר מאכלים לא-מעובדים מהצומח עוזר בבלימת משבר האקלים ובשיקום הטבע והים שלנו? אילו צעדים נוקטים כיום גופים שונים, כולל מוסדות חינוך, כדי לעודד תזונה טובה יותר לסביבה ולבריאות? איך בפועל מכירים לתלמידים מזונות ומאכלים בריאים ומקיימים, ומתנסים יחד בהכנה ובאכילה שלהם בכיתה? איך מעודדים גם את ההורים לקחת חלק פעיל בשינוי?

מפגש שלישי: למה ואיך תזונה בת-קיימא? (בהנחיית תזונאית קלינית)

מפגש עם תזונאית קלינית, בו נכיר את המלצות התזונה הלאומיות, ומה היתרונות שלהן לבריאות שלנו ולסביבה, מה אפשר ומומלץ לאכול אם רוצים לבסס את התזונה שלנו על יותר מאכלים בריאים מהצומח? מה לגבי תזונת ילדים ונוער וכיצד ניתן ליישם את המלצות התזונה במטבח המשפחתי? כולל טיפים לבישול, קנייה ואכילה בחוץ.

זכו לקיים מפגשים אצלנו

המלצות

להזמנת פעילות

מתחילים את השינוי בצלחת - טופס למתעניינים/ות
סוג הפעילות או הפעילויות המבוקשות
ניתן לבחור כמה סוגי פעילויות